חדש באתר המוזיאון - מוצגים בתלת מימד

חדש באתר המוזיאון - מוצגים בתלת מימד

המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, היחיד מסוגו בישראל, מספק למבקרים הצצה נדירה לאחד האוספים הייחודים והנדירים בעולם, המספרים את סיפורו של עולם האסלאם החל מהמאה ה -7 ועד המאה ה 19.

פרופ' ריצ'רד אטינגהאוזן (1906-1979), גדול ההיסטוריונים לאמנות האסלאם רכש והרכיב את הפריטים לכדי אוסף שלם המעניקים מבט נרחב על האמנות שהתפתחה בציוויליזציה העצומה והמפותחת שצמחה בצל קורתה של דת האסלאם, שנפרסה על פני ארצות רבות ובקרבם של עמים רבים.

בין הפריטים באוסף: כלי זהב וכסף, תכשיטים, כלי נגינה וקרמיקה כלים מדעיים, קליגרפיה מדהימה, כלי זכוכית עדינים, נחושת, מתכת, עץ ושנהב.

הצצה למספר פריטים מהאוסף בטכנולוגיית תלת ממד:

כד

מצרים, המאה ה־ 10 / חרס מצויר בבוהק זהב על זיגוג לבן אטום / גובה: 8 ס"מ

כד קטן עם ידית אחת והתקן לחיבור מכסה (שאינו קיים) מעוטר בשתי ארנבות רצות מצוירות בצהוב־זהב על בסיס לבן. ייצוג בעלי־חיים ובעיקר ארנבות היה נפוץ מאוד באמנות הפאטימית על כל ביטוייה. בספרות המוסלמית הארנבת מסמלת מזל טוב, פריון ושגשוג.

קערה

עיראק, בצרה, המאה ה־ 10 / חרס מצויר בגוון בוהק על זיגוג לבן אטום / גובה: 6 ס"מ; קוטר: 22 ס"מ.

קערה מעוטרת בעיטור חד־גוני בוהק, בדמות אנטילופה תוקפת ציפור ארוכת־זנב על רקע מנוקד. על גוף האנטילופה כתובת כופית ולשונה: "ברכה לבעליה" (بركة لصاحبه). מעליה הוסיף האמן את שמו: "עבודתו של עלי" (عمل علي). באמצע הרגל המזוגגת המילה "ברכה" (بركة) בכתב כופי.

מן הסגנון המופשט של כלי החרס העבאסיים הבוהקים התפתח במאה ה־ 10, בעיראק בעיקר, סגנון עיטור נוסף. תיאורי בעלי־החיים בסגנון זה ערוכים על־פי־רוב על רקע מנוקד.

באותה תקופה נטשו הקדרים את הציור הרב־גוני והעדיפו את העיטור החד־גוני הבוהק. במרכז העיטור הם עיצבו דמות בעל־חיים יחיד או זוג סימטרי. ייתכן שהשינוי הסגנוני משקף טעם חדש של שכבת עילית חדשה אשר נוצרה עם הגעת הבּוּוַיהים לעיראק.

צפחת

איראן, גורגאן, המאה ה־ 11 עד ה־ 12 / חרס לא מזוגג יצוק בדפוס / גובה: 36 ס"מ; קוטר: 22 ס"מ

צפחת יצוקה בשני חלקים, בעלת גוף עגול, ידית אחת וזרבובית ארוכה. במרכז כל צד נראות כתובות כופיות. העיטור בתבליט עשוי ורדות, עלים, רימונים, מעגלים מנוקדים וצמדי ציפורים זו מול זו שצוואריהן משולבים. לשון הכתובת על הדופן השטוחה:

"ברכה והצלחה לבעליו של כד זה. שתה בהנאה ובריאות כדין [משקה] אשר יחזק אותך. מן [העבודות] שעשה ח'דאש בסגנון גורגאן" (بركة وخير لصاحب هذا الكوز اشرب هنيا مريا حلال(ا)

صليبا مما عمل خداش بطراز جرجان).

הכלי מזכיר צפחות של עולי־רגל והוא כנראה מכלי החרס האסלאמיים הראשונים שיוצרם חתם עליהם את שמו.

פסלון נגֶנֶת

איראן, כּאשאן, 1200 בקירוב / חרסית יצוקה ומצוירת בשחור מתחת לזיגוג טורקיז / גובה: 16.5 ס"מ.

צלמית בדמות נגנת תוף־מרים שעל ראשה כובע מחודד. ייצור הפסלונים בכּאשאן היה רווח מאוד בסוף התקופה הסלג'וקית ומגוון נושאיהם רחב: ציפורים, קופים, אריות, פילים, ספינקסים וכן דמויות אדם ובהן נגנים ופרשים.

מקַטֵר

איראן, המחצית הראשונה של המאה ה־ 13 / פליז יצוק, מנוקב, חרות ומשובץ כסף / גובה: 20 ס"מ; קוטר: 9.6 ס"מ.

מקטר יצוק בשני חלקים, בעל גוף גלילי ושלוש רגליים בולטות. בראש המכסה העשוי ככיפה קבוע רימון. כמו מקטרים אחרים מסוגו, גם בו חסרה ידית הצינור הארוכה. הכיפה עשויה כתחרה כדי לתת מוצא לעשן הקטורת. שני מדליונים בבסיס המקטר וארבעה על המכסה מתארים את הירח בדמות אישה שמחזיקה חצי סהר לפניה. המדליונים משולבים בערבסקות, והצורות השבלוליות שעל פני השטח וכן הדמויות והכתובת הנסח'ית שבראש המכסה עשויים בשיבוץ כסף. לשון הכתובת: "התהילה, אריכות־הימים והשבח. עבודתו של חוסיין, בן אבּו בּכּר" (العز والبقا والمدحلة ... عمل حسين بن أبو بكر سني رازي) היא ברכה לבעל הכלי ולאחריה חתימת האמן, חוסיין, בן אבּו בּכּר סיני־י ראזי. ייחוס זה מלמד כי האמן הוא יליד א־סין, כפר המשתייך לאזור ריי, פרוור מדרום־מזרח לטהרן המודרנית.

מקטרים עתירי עיטורים היו תמיד יקרים, ועל כן – נחלתם של אנשים עשירים בלבד.

פמוט

איראן, המאה ה־ 13 / ברונזה משובצת כסף ונחושת ועבודת אזמל / גובה: 21 ס"מ.

פמוט דמוי פעמון. גופו מעוטר במדליונים עגולים ובהם דמויות חוגגים – אחד מהם מחזיק פמוט. דמויות חוגגים מעטרות גם את כתפי הפמוט וביניהן דגמי שמש. דגם שבלולי משמש רקע

לעיטורים הן על גוף הפמוט הן על כתפיו, וברכות בכתב כופי ופסוודו־כופי חקוקות עליו: "תהילה ואריכות ימים ותודה אורך־רוח וחיים וניצחון על האויבים" (العز والبقا والشكرة والشا(كر) والحلم والحيا والنصرعلى الأعداء لصاحبه).

מֽכל מים לנרגילה ('הוּקה') וצינורית

הודו, המאה ה־ 17 / זהב ואבנים יקרות; עבודת אמייל / 7 x 10 ס"מ

מכל מים נייד לנרגילה בצורת פרי המנגו וצינורית נרגילה עשויים זהב ומעוטרים באמייל ירוק, ביהלומים ובאבני אודם. המֽכל מעוטר בתמונות ציד, בשריגי פרחים שבלוליים, בציפורים, בצבי רץ ובנמר תוקף פר.

מידות מכלי הנרגילה הניידים היו קטנות כדי להקל על המעשן את נשיאתם. כך גם צורת פרי המנגו של 'הוּקה' זאת שגודלה כגודל כף יד. נראה שהיא הותקנה במיוחד לאישה מן המעמד הגבוה אשר ידעה להעריך את מיומנויותיו האמנותיות של יוצרהּ.

*הצילומים באדיבות באדיבות המחלקה לתקשורת צילומית, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

Photography courtesy the Department of Photographic Communication
Hadassah Academic College Jerusalem
 https://www.facebook.com/moshe.caine