عربي
English
חיפוש

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

דמויות מפתח במוזיאון

ורה ברייס סלומונס ( 1988) – 1969)

סלומונס הייתה נצר למשפחת אצולה יהודית מאנגליה ונכדת אחיו של סר דיוויד סלומונס, ראש עיריית לונדון וחבר הפרלמנט הבריטי. כל ימיה היא פעלה למען ארץ ישראל ומדינת ישראל, בנתה מעונות לקשישים ושיכוני עולים ותרמה לאוניברסיטאות ולמוסדות רווחה למיניהם, בלי להפלות בין עמים ובין עדות.
גולת הכותרת של פועלה הציבורי הייתה טיפוח וחיזוק היחסים בין יהודים וערבים. על ידי הצגת מורשת תרבויות האסלאם ביקשה סלומונס להקהות את האיבה בין שני העמים.
סלומונס שהייתה תלמידתו של פרופ' מאיר בחוג לאמנות ולארכאולוגיה של האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימים גם ידידתו הנאמנה. עם מותו היא החליטה על מותו על הקמת מוזיאון לזכרו ולתפארת נושא המחקר שהיה קרוב לליבו. אולם אחד במוזיאון היא הקדישה לזכר משפחתה ובו אוסף השעונים הנדיר של אביה, סר דיוויד ליונל סלומונס"


פרופסור ליאון אריה מאיר (1895 – 1959)

פרופ' מאיר השתייך לשרשרת רבנים מדרום מזרח גליציה. ב 1913 הגיע לווינה כדי ללמוד לשונות שמיות ותולדות האמנות, ולימים השלים את השכלתו בברלין. ב־ 1921עלה לארץ ישראל והגשים בה את חלומו: חקר הארכאולוגיה והאמנות של המזרח התיכון.
ב־ 1925 הוקם המכון למדעי המזרח של האוניברסיטה העברית, ופרופ'' מאיר שימש בו מרצה
לאמנות ולארכאולוגיה של המזרח התיכון. בשנים 1945-1933 כיהן בתפקיד רקטור האוניברסיטה.
פרופ'' מאיר חקר את ממצאי החפירות בירושלים וסביבתה, ובהם כתובות קברים יהודיות ושרידים
אפיגרפיים אחרים. הוא ופרופ' אליעזר ליפא סוקניק חשפו את שרידי החומה השלישית של
ירושלים. לאחר מותו הוענק לו פרס ישראל לשנת תשי"ט. השופטים העלו על נס את תרומתו
לחקר התרבות החומרית של האסלאם.

פרופ' ריצ'רד אטינגהאוזן (1906 – 1979)

פרופ' אטינגהאוזן הוא גדול חוקרי האסלאם מן המכון לאמנויות באוניברסיטת ניו יורק
ומי שהופקד על רכישת אוסף אמנות האסלאם של המוזיאון. אטינגהאוזן הוא יהודי יליד פרנקפורט. לאחר עליית הנאצים לשלטון ברח לאנגליה ואחר כך לארה"ב. תחילה היה חוקר מן המניין במכון לאמנויות באוניברסיטת ניו יורק ולאחר מכן לימד באוניברסיטאות ניו יורק ופרינסטון. פרופ' אטינגהאוזן היה ידוע בחוש הטעם המופלא שלו לשכיות חמדה. בראשית שנות ה-60, הוא התמנה לאוצר הראשי של גלריית פריר החשובה, שהיא חלק ממוזיאון הסמיסטוניאן בוושינגטון, והפך את אוסף הגלריה לאחר האוספים החשובים בעולם. כעבור חמש שנים עזב את משרתו זו וחזר ללמד וכן מונה ליועץ באגף האסלאם במוזיאון המטרופולין בניו יורק. הוא מת מסרטן ב-1979.

האדריכל, ד"ר אלכסנדר פרידמן (1905-1987)

פרידמן חי ופעל בירושלים. הוא היה אדריכל פעיל מאד וחתום על רבים מהמבנים היפים בעיר, שתוכננו לרוב בסגנון הבינלאומי, ובהם מוסדות חינוך וקהילה, בתי כנסת ובתים פרטיים.
ד"ר פרידמן נולד בהונגריה ולמד אדריכלות באוניברסיטת פדובה באיטליה. ב-1933 עלה לארץ והתיישב בירושלים. עד תחילת שנות ה-60 היה שותף של האדריכל מאיר רובין ולאחר מכן פעל באופן עצמאי. בין הבניינים שתכנן עם רובין נמנים המוזיאון לאמנות האסלאם, בית המעלות (בניין מגורים גדול במרכז העיר), בית הכנסת הגדול שעל יד היכל שלמה בירושלים, היכל שלמה, בית כנסת ישורון ומלון המלכים. עם האדריכל יצחק בלט בנה בין השאר את בית לשכת עורכי הדין בישראל ואת בית החולים ליולדות משגב לדך. ד"ר פרידמן בנה גם את ישיבת מרכז הרב ובניינים רבים אחרים.

רחל חסון

חסון ילידת העיר ירושלים (1944), שימשה כאוצרת הראשית וכמנהלת האמנותית של המוזיאון מזה ארבעה עשורים. חסון בוגרת בהצטיינות יתרה של המסלול ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים , החלה לעבוד במוזיאון בשנת 1969, השנה בה הסתיימה בניית המוזיאון. בשנים שבין 1969 ועד פתיחת המוזיאון ב 1974, עמלה חסון על מיון וקטלוג אוספי המוזיאון המונים עשרות אלפי פריטים. כמו כן, יצרה את תצוגת הקבע של המוזיאון המתבססת עד היום על החלוקה לפי שושלות שונות ששלטו בארצות האסלאם.

בארבעת העשורים עד לפרישתה בשנת 2014, אצרה חסון עשרות רבות של תערוכות. חלק מהתערוכות הוקדשו לנושאים אתנוגרפיים מארצות האסלאם השונות: תערוכת כלי חרס ממרוקו, שטיחים קווקזיים, רהיטים דמשקאים, אמנות ברברית ממרוקו. חלק אחר של התערוכות שאצרה הוקדש לאמנות האסלאם: אמנות הזכוכית באסלאם, תכשיטים אסלאמיים, הכתב הערבי ועוד. בשנות עבודותיה האחרונות במוזיאון עמלה חסון על חידוש תצוגת הקבע של אמנות האסלאם כמו גם על תצוגת אוסף השעונים שהוחזר למוזיאון כ 25 שנים לאחר שנגנב.