عربي
English
חיפוש

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

חדש באתר המוזיאון - מוצגים בתלת מימד

חדש באתר המוזיאון - מוצגים בתלת מימד
המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, היחיד מסוגו בישראל, מספק למבקרים הצצה נדירה לאחד האוספים הייחודים והנדירים בעולם, המספרים את סיפורו של עולם האסלאם החל מהמאה ה -7 ועד המאה ה 19

פרופ' ריצ'רד אטינגהאוזן (1906-1979), גדול ההיסטוריונים לאמנות האסלאם רכש והרכיב את הפריטים לכדי אוסף שלם המעניקים מבט נרחב על האמנות שהתפתחה בציוויליזציה העצומה והמפותחת שצמחה בצל קורתה של דת האסלאם, שנפרסה על פני ארצות רבות ובקרבם של עמים רבים.

בין הפריטים באוסף: כלי זהב וכסף, תכשיטים, כלי נגינה וקרמיקה כלים מדעיים, קליגרפיה מדהימה, כלי זכוכית עדינים, נחושת, מתכת, עץ ושנהב.

הצצה למספר פריטים מהאוסף בטכנולוגיית תלת ממד:

כד
מצרים, המאה ה־ 10 / חרס מצויר בבוהק זהב על זיגוג לבן אטום / גובה: 8 ס"מ

כד קטן עם ידית אחת והתקן לחיבור מכסה (שאינו קיים) מעוטר בשתי ארנבות רצות מצוירות בצהוב־זהב על בסיס לבן. ייצוג בעלי־חיים ובעיקר ארנבות היה נפוץ מאוד באמנות הפאטימית על כל ביטוייה. בספרות המוסלמית הארנבת מסמלת מזל טוב, פריון ושגשוג.

קערה

עיראק, בצרה, המאה ה־ 10 / חרס מצויר בגוון בוהק על זיגוג לבן אטום / גובה: 6 ס"מ; קוטר: 22 ס"מ.

קערה מעוטרת בעיטור חד־גוני בוהק, בדמות אנטילופה תוקפת ציפור ארוכת־זנב על רקע מנוקד. על גוף האנטילופה כתובת כופית ולשונה: "ברכה לבעליה" (بركة لصاحبه). מעליה הוסיף האמן את שמו: "עבודתו של עלי" (عمل علي). באמצע הרגל המזוגגת המילה "ברכה" (بركة) בכתב כופי.

מן הסגנון המופשט של כלי החרס העבאסיים הבוהקים התפתח במאה ה־ 10 , בעיראק בעיקר, סגנון עיטור נוסף. תיאורי בעלי־החיים בסגנון זה ערוכים על־פי־רוב על רקע מנוקד.

באותה תקופה נטשו הקדרים את הציור הרב־גוני והעדיפו את העיטור החד־גוני הבוהק. במרכז העיטור הם עיצבו דמות בעל־חיים יחיד או זוג סימטרי. ייתכן שהשינוי הסגנוני משקף טעם חדש של שכבת עילית חדשה אשר נוצרה עם הגעת הבּוּוַיהים לעיראק.



צפחת

איראן, גורגאן, המאה ה־ 11 עד ה־ 12 / חרס לא מזוגג יצוק בדפוס / גובה: 36 ס"מ; קוטר: 22 ס"מ

צפחת יצוקה בשני חלקים, בעלת גוף עגול, ידית אחת וזרבובית ארוכה. במרכז כל צד נראות כתובות כופיות. העיטור בתבליט עשוי ורדות, עלים, רימונים, מעגלים מנוקדים וצמדי ציפורים זו מול זו שצוואריהן משולבים. לשון הכתובת על הדופן השטוחה:

"ברכה והצלחה לבעליו של כד זה. שתה בהנאה ובריאות כדין [משקה] אשר יחזק אותך. מן [העבודות] שעשה ח'דאש בסגנון גורגאן" (بركة وخير لصاحب هذا الكوز اشرب هنيا مريا حلال(ا)

صليبا مما عمل خداش بطراز جرجان).

הכלי מזכיר צפחות של עולי־רגל והוא כנראה מכלי החרס האסלאמיים הראשונים שיוצרם חתם עליהם את שמו.



פסלון נגֶנֶת

איראן, כּאשאן, 1200 בקירוב / חרסית יצוקה ומצוירת בשחור מתחת לזיגוג טורקיז / גובה: 16.5 ס"מ.

צלמית בדמות נגנת תוף־מרים שעל ראשה כובע מחודד. ייצור הפסלונים בכּאשאן היה רווח מאוד בסוף התקופה הסלג'וקית ומגוון נושאיהם רחב: ציפורים, קופים, אריות, פילים, ספינקסים וכן דמויות אדם ובהן נגנים ופרשים.