חיפוש

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

טַרַבּ - תזמורת פירקת אל נור בשיתוף המוזיאון לאמנות האסלאם



תזמורת פירקת אל נור בשיתוף המוזיאון לאמנות האסלאם מגישים סדרת מפגשים מרתקת הפותחת צוהר למוסיקה הערבית הקלאסית.

המסורת המוסיקלית של אזור המזרח התיכון היא מסורת עשירה ומגוונת המהווה אוצר תרבותי בן אלפי שנים החוצה תרבויות, דתות, לאומים ושפות. משירת הלויים בירושלים ועד לחצרות אנדלוסיה, מארמונות בגדאד ועד לבית האופרה של קהיר, חוותה המוסיקה המזרחית הקלאסית התפתחויות, השפעות ותרומות הדדיות עד לעיצוב דמותה כפי שהיא בימינו. סייד דרוויש, נגיב אלריאחני, מחמד עבד אלואהב, אום כולת'ום, פריד אלאטרש, עבד אלחלים חאפז, ליילה מורד -  כל הדמויות האלו ואחרות הן חלק מהמהפכה התרבותית והמוסיקלית שהתחוללה במחצית הראשונה של המאה ה-20 והשפיעה על העולם הערבי כולו ואף מעבר לו.


מנחה ומרצה: אריאל כהן

עריכה וכתיבת תוכן: חנה פתיה

המפגשים יתקיימו בימי שלישי בין התאריכים:  20/11 – 19/12 בשעות 20:00-21:30

כל מפגש ילווה בקטעי ארכיון ותמונות, וידאו, אודיו, בנגינה ובהדגמות חיות של נגנים חברי תזמורת פירקת אלנור.

קונצרט סיום חגיגי מודרך יתקיים בתאריך 19/12

עלות מפגש בודד: 50 ₪

לרכישת כרטיס למפגש הראשון - https://eventbuzz.co.il/qdgiu

לרכישת כרטיס למפגש השני - https://eventbuzz.co.il/kgxnp

לרכישת כרטיס למפגש השלישי - https://eventbuzz.co.il/xrfwg

לרכישת כרטיס למפגש הרביעי - https://eventbuzz.co.il/ccrzn

מנוי לכל הסדרה (4 מפגשים): 150 ₪ - https://eventbuzz.co.il/lp/event/xbadz

מנוי לכל הסדרה + הקונצרט: 200 ₪   -https://eventbuzz.co.il/lp/event/xbadz

כרטיס לקונצרט: 70 ₪ - https://eventbuzz.co.il/lhzdg

*לא נדרש ידע מוקדם

 

על המפגשים:

מפגש ראשון:

איך הכל התחיל – הקאנון, העוד והכינור

יום שלישי | 20/11| שעה 20:00

מהי בעצם מוסיקה ערבית? האם המוסיקה של כל ארצות האסלאם יכולה להיחשב מוסיקה ערבית? האם כל מוסיקה ששפתה ערבית נחשבת מוסיקה ערבית? ומה הקשר בין מוסיקה מפרס, תימן, מרוקו וסוריה? באלו כלים מנגנים בתורכיה, בפרס, בעירק, בארצות הח'ליג'? האם כלי ההקשה והמקצבים שונים בין מדינה ומדינה בארצות האסלאם? מה הם סנטור, דומבוק, יאלי טנבור ובכלל - מה מבדיל את המוסיקה המערבית מזו הערבית? האם אלו ההרמוניות? המלודיה? התווים? אלו הנקודות העיקריות בהן ניגע במפגש הראשון.


מפגש שני

המלך פארוק והמהפכה: משירה דתית לשירי אהבה ורקדנית

יום שלישי | 27/11| שעה 20:00

המהפכה הגדולה של המוסיקה הערבית מתחוללת במצרים של ראשית המאה ה-20. המשורר, המלחין והסופר המצרי, סייד דרוויש מי שנחשב לאבי המוסיקה הערבית הקלאסית, היה למלחין הערבי הראשון שפורץ את הגטו של המוסיקה הדתית והשמרנית לכיוון של שירים קלילים – שירי אהבה, שירים פטריוטים ומקרב אותה לבני העם בדגש על הצעירים שבהם. המוסיקה מתחילה לכבוש את בתי הקפה והמועדונים וגם התיאטרון מתחיל לפרוח. רקדנית הבטן המפורסמת, בדיעה מסבני מקימה מועדונים ותיאטרון משלה בקהיר, צעד שנחשב למהפכה של ממש ומאפשר לנשים לצאת מכותלי ביתן ולהופיע על הבמה. אלו הניצנים ששעל גביהם מתחילים לפרוח עבד אלואהב, אום כולת'ום וריאד אל סונבטי, שמשנים את פני התרבות הערבית בכלל והמוסיקה בפרט.


מפגש שלישי

תור הזהב של המוסיקה הערבית - עבד אלואהב, אום כולת'ום, פריד אלאטרש, עבד אלחלים

יום שלישי | 4/12| שעה 20:00


הפריחה של המוסיקה במצרים מתחילה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ונמשכת עד סוף שנות ה-70. ארבעת העשורים האלו, בהם המוסיקה המצרית שולטת בכיפה, מהווים את תור הזהב של המוסיקה הערבית. החל משנות ה-30 מתחוללת במוסיקה תפנית משמעותית: היצירות הופכות להיות בנות שעה ויותר, המבנה הופך למורכב ומשוכלל וכולל ארבעה פרקים שכל אחד עומד פני עצמו. שינויים נוספים הם המעבר מאנסמבל של 5 נגנים לתזמורת בנות ארבעים נגנים ויותר, שינוי סגנון השירה, ושילוב כלי נגינה מערביים: אקורדיון, אבוב או קלרינט עד לתופים, גיטרה חשמלית, אורגן וסקסופון.

הקדמה הטכנולוגית והתפתחות תרבות הפנאי תורמות אף הן לפריחה המוסיקלית - לא רק חפלות ונגינה במועדונים אלא גם קונצרטים על במות מכובדות. המוסיקה הופכת להיות הרבה יותר נגישה – מקלטי רדיו כבר נמצאים בבתים, תקליטים מתחילים לצאת לאור, וגם תעשיית הקולנוע פורחת ומשגשגת.


מפגש רביעי

ימי הזוהר – הקולנוע המצרי והסרט הערבי

יום שלישי | 11/12| שעה 20:00

קהיר של אמצע המאה הקודמת היא עיר קוסמופוליטית הנחשבת לבירת התרבות של העולם הערבי, עם בתי קפה וברים, בית אופרה, מועדוני לילה ותיאטראות.

הקולנוע המצרי מתחיל את דרכו בשנת 1933, עם יציאתו לאקרנים של הסרט המצרי המוסיקלי הראשון – "אל ווארדא אל ביידא" – בכיכובו ובימויו של עבד אלואהב. כל השירים שבסרט, ללא יוצא מן הכלל, הופכים להיות להיטים וזוכים לפופולאריות אדירה. העשור הראשון של הקולנוע המצרי מעצב למעשה את דמותו של הסרט הערבי - תמהיל של מוסיקה והומור, רומנטיקה ואהבה נכזבת. הסרטים משקפים את החיים במצרים של אותה תקופה, ואת חיי התרבות והחברה הסוערים שהתקיימו בה, כשילוב מרתק של השפעות אירופאיות לצד שמרנות מצרית. שנות ה-40 וה-50 בהתאמה מהוות את שנות השיא והפריחה הגדולה של הקולנוע המצרי כאשר כוכבי הזמר המצרי שמככבים בסרטים זוכים לפופולאריות הולכת וגדלה ולמעשה הופכים את המוסיקה המצרית לפס הקול של העולם הערב.


הסדרה בתמיכת האגף לתרבות ולאמנויות של עיריית ירושלים ובתמיכת הפדרציה של ניו יורק.