תימן שוכנת בפינה הדרומית-המערבית של חצי-האי ערב. למרות היותה יצואנית נפט היא המדינה הענייה ביותר בחצי-האי ומן העניות שבמדינות העולם. אוכלוסייתה מונה היום כ-24 מיליון נפש; 2.2 מיליון מהם חיים בבירה צנעא.
ארמון הקיץ של האימאם יחיא בוואדי ד'אר נבנה בשנות ה-30, 2008
אישה מוסלמית בתיהאמה, 1996 כללי הלבוש אמנם לא נקבעו בחוק, אך הצו החברתי מחייב את הנשים לכסות את פניהן.
העיר העתיקה של צנעא, 2008
אוסמה בן ה-8 מנהל את חנות המשפחה ברובע התבלינים של שוק אל-מילח, צנעא 2008
צמח סלימן חלא ואחיותיו, שוק אל גדיד ליד העיר רידא, 1993
עד שנות ה-90 היו בגבולותיה שתי מדינות: תימן הצפונית ותימן הדרומית. תימן הצפונית ובירתה צנעא הייתה ועודנה חברה שבטית שנשלטה בידי אנשי דת, התנהלה למעשה בידי בעלי כוח, וחוקיה - ערבוביה של חוקי האסלאם, המשפט הבריטי והמשפט התורכי. תימן הדרומית גובלת באוקיינוס ההודי. מיקומה בפתח מיצר באב אל-מנדב שירת את האינטרסים של האימפריה הבריטית, אשר כבשה אותה בשנת 1839 ועשתה אותה לארץ חסות. נמל עדן הענק שימש תחנת ביניים לאוניות הממלכה ששייטו בין בריטניה להודו. בשנת 1967 יצאו הבריטים מתימן הדרומית והיא הייתה לרפובליקה עצמאית קומוניסטית. בהעדר מימון בריטי הידרדרה כלכלתה וכדי לזכות בסיוע הולאמה בחלקה. ב-1990 התאחדו תימן הצפונית ותימן הדרומית למדינה אחת תחת מנהיגותו של עבדאללה צאלח. עקב המהומות שפרצו באחרונה נגד שלטונו והתביעה לדמוקרטיה, נאלץ הנשיא לברוח בסוף חודש מאי לסעודיה.
שריד מהעבר
ראשית ההתיישבות בתימן לפני יותר מ-3,000 שנה. ממלכות תימן העתיקות ניהלו קשרי מסחר עם מצרים, יוון ורומא. החזקה שבהן היתה ממלכת שבא שהתקיימה כאלף שנה, מן המאה ה–10 לפני הספירה ועד למאה ה–1 לספירה, או אז גילו הרומאים שהם יכולים להפליג מתימן להודו. במאה ה-6 פלשו אליה הפרסים ובמאה ה-7 הגיע אליה האסלאם ומאז היה לדת הרשמית השלטת במדינה.
חרף התפתחותה המואצת של תימן בעשורים האחרונים, נותר בה הרבה מן הרוח הערבית הישנה, משוק התבלינים ועד לארמונות הסולטאנים, למסגדים היפהפיים ולכפרים התלויים על הרים מבודדים. האדריכלות המרהיבה היא ממאפייניה של ארץ זו, ובמיוחד "גורדי השחקים" העתיקים: בנייני אבן וחומר בני 8 קומות שאנשים גרים בהם מעל בהמות הבית והנופים הנשקפים מהם נפלאים. מקצת מכל אלה מוצגים בתערוכה.
יששכר כובני לומד את האלף-בית, צעדה, 1988
שוק הקאת בצנעא, 2008
העיר העתיקה של צנעא, 2008
צנעא – "אתר מורשת עולמי"
צנעא הבירה קיימת מאז המאה ה-2 לספירה והיא העיר השמורה הגדולה בעולם הערבי. עד שנת 1962 היתה סגורה בין חומות עתיקות. ב-1986 הוכרזה "אתר מורשת עולמית" על ידי ארגון אונסק"ו וב-1995 שוחזרה להפליא וזכתה בעקבות כך בפרס אגא חאן לאדריכלות. את חזיתות הבניינים בעיר מקשטים אפריזים מורכבים וחלונות שבכה שזכוכיות צבעוניות משובצות בהם. בתימן נושאים הגברים על חזית חגורתם פגיון קצר ואף רובה קלצ'ניקוב מתוסף לעתים לעיטור הגברי. מדי יום, החל בשעות הצהריים, הם מבלים את זמנם בלעיסת קאת - צמח מעורר וממריץ מצד אחד ומרגיע מצד אחר.
היהודים בתימן
ראשית ההתיישבות היהודית בתימן לאחר חורבן בית-המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה. יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה. במהלך השנים הם סבלו פרעות, גזרות ועלילות דם. לעזרתם נחלץ הרמב"ם באיגרת החיזוק ששיגר אליהם הידועה בשם "איגרת תימן". בסוף המאה ה-19 החלו יהודי תימן לעלות ארצה ובשנת 1949 הגיעו כ-50 אלף מהם ברכבת אווירית מעדן במסגרת המבצע "על כנפי נשרים". קומץ קטן של יהודים עדיין חי בתימן.
המוזיאון לאמנות האסלאם שמח להציג מראות מארץ מרתקת זו – את הארכיטקטורה המופלאה שלה, את אנשיה ואת היהודים שעדיין מתגוררים בה – כפי שהתגלו מבעד לעדשת מצלמתו של נפתלי הילגר.
