מוזיאון האיסלאם
 
 
 
שם פרטי *
שם משפחה
דוא”ל *
יישוב

אני מעוניין/ת לקבל עדכונים על תערוכות, הרצאות, הופעות,
אירועים והטבות מיוחדות במוזיאון לאמנות האסלאם

ב-16 באפריל 1983, באישון לילה, נפרץ אולם השעונים במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, ומחצית מאוסף השעונים הנדירים ויקרי-הערך שהוצגו בו נשדדו.

את האוסף שהיה שייך לסר דיוויד סולומונס תרמה למוזיאון בתו, ורה ברייס סולומונס, מייסדת מוזיאון האסלאם וידידתו ומעריצתו של פרופ' ל.א מאיר שהיה מחשובי המלומדים בנושא אמנות ולארכיאולוגיה מוסלמית ומראשוני הפרופסורים שלימדו את הנושא באוניברסיטה העברית בירושלים. גב' סולומונס הקימה את המוזיאון להנצחת פעילותו המדעית של פרופ' מאיר ובכך להביא לקירוב לבבות בין העמים.

23 שנים חלפו מאז השוד הנועז, והמשטרה הצליחה להתחקות אחר עקבות השודד- נעמן דילר.

בקיץ 2006 הוחזרו לפתע 39 מתוך 102 השעונים שנשדדו, וזאת בדרך מוזרה ועלומה. בעקבות 39 השעונים שהוחזרו, תוך שנתיים, הגיעה המשטרה לכל הכספות שבהן החזיק דילר את שאר השעונים

   
   
   
   
   
   

הקבוצה החשובה והמיוחדת שבו היא קבוצת השעונים פורצי הדרך של השען אברהם לואי ברגה (1747–1823) - מן האנשים שהשפיעו יותר מכול על תולדות השענות המודרנית וממציאם של חידושים טכנולוגיים רבי-חשיבות בעולם השענות. רוב השעונים שהוחזרו הם מעשה ידיו של ברגה, לרבות שעון מס' 160 המכונה "מארי אנטואנט".

את השעון המפורסם הזה הזמין קצין ממשמר המלכה הצרפתית. שום הגבלה של זמן או של תקציב לא הוטלה על ייצורו. ואכן, 40 שנה טרח עליו יוצר השעון, מ-1783 ועד 1823, במלאכת מחשבת קפדנית ומדוקדקת שהושלמה שנים רבות אחרי מות המלכה (ב-1793). ברגה שילב בו לא רק את כל החידושים הטכנולוגיים שהיו ידועים בעת ההזמנה כפי שהתבקש, אלא גם את כל החידושים שהמציא במהלך ייצורו. השעון, שנחשב ליצירה המסובכת ביותר בעולם השעונים, עולה עד היום על טובי השעונים הדיגיטליים. הוא משתייך לקבוצת שעוני הפרפטואל, שעון כיס תמידי מתכוונן בעצמו, שהם מעין מחשב מכני המחזיק קובצי מידע של שניות, דקות, יום ולילה, ימי השבוע, החודש והשנה והמתאים את עצמו לשנה קצרה או ארוכה.

סר דיוויד סולומונס כתב בקטלוג שלו על שעוני ברגה: "לשאת שעון כיס משובח של ברגה משמעו להרגיש כאילו אתה נושא מוח של גאון בכיס". לצד קבוצת ברגה המחזיקה 53 פריטים, יש באוסף סר דיויד סולומונס קבוצה של שעוני אוטומטה וכן תיבות הרחה מוסיקליות עשויות זהב ומעוטרות בציורי אמייל, בפנינים ובשיבוצי יהלומים, שיצרו אומנים ידועי-שם במאה ה-19, בעיקר בשווייץ; מבחר מכשירים מדעיים כגון מצפנים ברומטריים, שעוני שמש וטלסקופים מן המאה ה- 19-17; וכן קבוצה מעניינת של שעונים שיוצרו במאה ה-18 באירופה בעבור השוק התורכי.