• שען המופת אברהם-לוּאי בֶּרגֶה

אברהם-לואי ברגה, המאה ה-19

"לשאת שעון של ברגה פירושו לשוטט עם מוחו של גאון בכיס" - כך נאמר על מגוון השעונים שייצר שען המופת אברהם-לואי בֶּרגֶה, אשר שמו הלך לפניו בחוגי השענות ובכלל. שעוניו פורצי הדרך, המצטיינים במורכבותם המכנית הגאונית, הקדימו את זמנם והם עומדים במרכז האוסף המוצג כאן.

אברהם-לואי בּרגה (1823-1747) נולד להורים צרפתים בנֶשָטֶל שבשווייץ והתגורר רוב חייו בפריז. בשנת 1780 היה כבר מן הבולטים בתעשיית השעונים הצרפתית. הוא ייצר שעונים מיטלטלים ונייחים למלכים, לנסיכים ולאצילים בני אירופה ורוסיה, לשימושם העצמי או כדי להעניקם מתנה. הצלחתו הגדולה נבעה מכישרונו להמציא מנגנונים מקוריים, אמינים ופונקציונליים להפליא לשעונים פשוטים ומסובכים כאחד. מנגנונים אלה היו כה מושלמים שעד היום לא הצליח איש לשפרם, ועם הזמן הם קבעו את אמות-המידה של תעשיית השעונים.

שעוני בֶּרגֶה

אמן השעונים אברהם-לואי בֶּרגֶה יצר מגוון גדול של שעונים בעלי מנגנונים מסובכים, פונקציות רבות וחידושים למיניהם ותרם רבות לפיתוחו של השעון המודרני. שעוניו נועדו לשרת צרכים אזרחיים וצרכים מדעיים. הוא פיתח שעונים שמדדו את הזמן בדיוק של שניות ספורות ליום, במשך תקופות ארוכות ובלא כיול. מהם שתוכננו כך שיפעלו בלא סיכה, שכן העדר שמנים איכותיים בתקופתו היה גורם חשוב לאי-סדירות בקצב פעולת המנגנון. השעון ה"פרפטואל" (perpetuelle) הנמתח מאליו היה מהמצאותיו החשובות ביותר.

רוב השעונים שיצר בּרגה הם מן הטיפוס המחזורי, "רפיטר" (repeater), המצלצל בכל שעה עגולה אך גם בחלקי שעה. שעונים אלה ענו על צורך אמיתי, שכן בזמנם לא היו אמצעים לתאורה מיידית ועם רדת החשכה אי אפשר היה לראות מה השעה. סוג אחר של שעונים שפיתח היו שעוני המגע (montres a tact), שבהם קוראים את השעה באמצעות מישוש מחוג חיצוני ובליטות מגע המייצגות את השעות וממוקמות בשולי קופסת השעון. שעוני ה"טורביון" (tourbillon), שדיוקם עולה אף על זה של שעונים אטומיים בני זמננו, היו גם הם פרי פיתוחו. בשעונים אלה נתון המַחְגֵר – אותו מנגנון שבו גלגל משונן מונע באמצעות לשון החודרת בין שיניו - בתוך גלגל פלדה המאפשר את סיבובו של גלגל האיזון סביב צירו אחת לדקה, ל-4 דקות או לכל זמן קצוב אחר. שילוב זה של גלגלים מונע סטיות בזמן ויוצר דיוק גבוה במיוחד. בּרגה גם טרח על שעוני הכרונומטר המדויקים שפותחו במיוחד לצורכי ניווט בים והתקין בהם מנגנון לספיגת טלטולים, מחגר מסוג מיוחד וקפיץ אנכי "חכם". שעוניו בעלי שני המנגנונים המורכבים על לוח אחד ומייצבים זה את זה הם דוגמה מרתקת לעניין המדעי שהיה לו בשענות. המתבונן בשעונים אלה, שנועדו גם הם לצורכי ניווט בים, יודע בו-זמנית את השעה בשני מקומות בעולם.

זאת ועוד, ברגה הוסיף, חידש ושיפר מחגרים, שעונים מצלצלים, תאריכון של ימי השבוע ולוחות שנה, ואין שום היבט של אמנות השעון שהוא לא הטביע את חותמו הגאוני עליו.

מהרכוש שלידור גנב לא אותר מעולם. יותר מכך, לשוטרים היה ברור כי מדובר בגאון שביצע הרבה יותר פריצות ממה שהמשטרה הצליחה לחשוף. אבל הפרט המעניין ביותר הוא, שאיש לא שיער שחתימתו של לידור מופיעה גם על אחד מפרשיות הפשע המסעירות ביותר בישראל.