חיפוש

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form

זמן - תערוכה אינטראקטיבית לכל המשפחה

פתיחה: 1/8/20
תאריך נעילה: 1/5/21
אוצר: ערן שביט
אוצרת שותפה: שיר מלר ימגוצ'י

הכניסה לילדים חינם במהלך חודש אוגוסט!

הצצה וטעימה ממספר עבודות המוצגות בתערוכה

זמן הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בחיינו. כמעט כל אירוע שאנו חווים קשור למושג הזמן: אנחנו פועלים על פי לוח זמנים שקבענו מראש, מנסים 'לנצל' את הזמן, מגיעים לפגישות "אחרי" או "לפני" הזמן, רצים אחריו, ממתינים שיחלוף, חיים את ההווה, מתכננים לעתיד ומתענגים על העבר. ועם כל זאת השאלה הנצחית "מהו הזמן?" נותרה חידה בלתי פתורה ומסתורית.

התערוכה מבקשת לבחון את מושג הזמן דרך עולם האמנות ומזמינה את המבקרים, גדולים וקטנים לנסות "לשלוט בזמן" באמצעות מגוון רחב של כלים אמנותיים, טכנולוגיים ואינטראקטיביים; לשחק, לחוות, להרהר ולעצב מחדש את מושג הזמן על פי תפיסתם האישית.

התערוכה נחלקת לשלושה חלקים:

חלקה הראשון של התערוכה מציג את התפיסה המכניסטית של הזמן כמושג מוחלט הניתן לחלוקה לשניות, לדקות , ולשעות. לצד תפיסה זו יוצגו תפיסות מחזוריות של הזמן השמות דגש על החזרתיות המעגלית של היום והלילה, של מחזורי הירח והשמש ושל עונות השנה. כך למשל מציג בועז אהרונוביץ' בחלל הכניסה לתערוכה סדרת צילומים העוסקת בצמיחה ובקמילה. הצילומים, המתייחסים לכאורה למחזוריות המעגלית של הטבע, מועתקים כאן אל הטבע העירוני והמבוית של גן הצנצנות הביתי שיוצר האמן. הצלם הבריטי זד נלסון מציג סדרת צילומים מתוך פרויקט בו חזר ותיעד מדי שנה בני משפחה אחת. הסדרה מאפשרת לצפות בזמן מואץ בתהליכי הגדילה, ההתבגרות והזקנה. האמנית לילך ששון תציג פחיות שימורים חלודות המשלבות בתוכן יצירות אמנות "נצחיות" תוך שהיא מעמתת זה מול זה את הנצחי והמתכלה.

חלקה השני של התערוכה מתמקד בשלושה מהמאפיינים הבולטים ביותר של רצף הזמן: התנועה והשינוי, כיווניות הזמן וקצבו. העיסוק בקצב הזמן בא לידי ביטוי למשל בעבודה חדשה של נרדין סרוג'י אותה יצרה במיוחד עבור חלל התערוכה. השעונים הרבים המרכיבים עבודה זו מקיפים את המבקרים מכל עבר, כשכל אחד מהם מתקתק בקצב משלו. עבודת הוידיאו "המפץ הגדול" של אורי גרשט מחברת רעיונית בין רגע תחילתו של רצף המרחב-זמן לפני כ-13.8 מיליארד שנים, לבין תהליכי ההרס המואטים והמסוגננים שיוצר פיצוצו של זר פרחים. עקרון הזרימה והשינוי, אחד ממאפייניו הבולטים של הזמן, מקבל אינספור פנים וצורות לאורך התערוכה: כך למשל החול הזורם באיטיות אך ללא הפוגה מבין האצבעות בעבודת הווידיאו של לי ינור מזמין את המבקרים לעבור ממש דרכו, ושעון החול הענק שיצרה ליאת לבני הופך לטורנדו עצום שיצא משליטה. העיסוק בכיווניות הזמן נוגע בלב האבחנה שבין העבר, העתיד וההווה.

מה מהם "קיים" באמת, ומה אינו אלא אשליה חולפת? העבודה "על חלב שנשפך" של ניבי אלרואי וקליפת הביצה הנפתחת והנסגרת בעבודותיהם של גיא הדני, עליזה אולמרט ואפרת פלג בוחנים את היפוך הכיוון (הבלתי אפשרי) של אירועים שונים, בעוד טל אמיתי מקפיאה את תגובת השרשרת של קלפים הנופלים זה על זה, ומעלה שאלות על סדר הפעולות שבין סיבה ותוצאה.

חלקה השלישי והאחרון של התערוכה הוא קיר ענק שכותרתו: BEFORE I DIE. קיר זה, חלק מפרויקט בינלאומי בעל אותו השם של האמנית האמריקאית Candy Chang, מכיל כיום יותר מ-5,000 קירות בעשרות ארצות על פני כדור הארץ כולו. כאן מוזמנים המבקרים לכתוב בגיר (בר חלוף) את תוכניותיהם ואת חלומותיהם לזמן העומד לרשותם, ולהשלים את המשפט מעורר המחשבה: "לפני שאמות אני רוצה ל..."

אמנים משתתפים (לפי סדר הא'-ב'):


בועז אהרונוביץ' / עליזה אולמרט / רומי אחיטוב / ניבי אלרואי / טל אמיתי-לביא / אלה אמיתי
סדובסקי / בני אפרת / אביאל בסיל / הילה בן ארי / עודד בן חפ"ר / ברצי גולדבלט / אורי גרשט / גיא הדני / דנה זלצמן / לי ינור / ליאת לבני / סיגלית לנדאו / דפנה מרגולין / אסתר נאור / זד נלסון / נרדין סרוג'י / בלו סימיון פיינרו / אפרת פלג / חיימי פניכל / עפרה צימבליסטה / לימור צרור / ניר קידר / אסף קליגר / כריסטוף קלר / רונן שהרבני / דפנה שרתיאל / לילך ששון